כלי שיט כלי שיט

כלי שיט

ספינות טילים

ספינת טילים מדגם סער 6

מהירות: 26 קשר.

חימוש: תותח 76 מ"מ, תותח טייפון 25 מ"מ, C-Dome (מערכת כיפה ימית), "גבריאל 5", "ברק 8", "הרפון", "ספייק" וטילי טורפדו.

כלי טיס: מסוקי "פתן", "שרף" ו"ינשוף" (בהתאם למשימה).

ספינת הטילים מדגם סער 6 תוכננה על ידי זרוע הים כדי להגן על אסדות הגז, לשמור על המים הכלכליים של ישראל ולהגן על נתיבי המסחר הימיים. ממדי הספינה גדולים יותר מכל ספינות הסער הקודמות, ואלו מאפשרים יציבות בעת ההפלגה בים וקיבולת גדולה יותר של מערכות טכנולוגיות, אמצעי לחימה, מזון ודלק. גורמים אלו מאפשרים לספינה להכיל צוות גדול יותר של לוחמים, ולתמוך בשהות ארוכה בים. לספינות הסער 6 יכולות תשתית, גילוי, בניית תמונה ימית ותכלית הנובעות ממערכות מתקדמות במיוחד שיותקנו עליהן בזמן תהליך המבצוע שהן עוברות כיום. הן יכנסו לכשירות מבצעית בשנים הקרובות. הספינות מצוידות במערכות נשק, רדאר והגנה מתוחכמות, כגון מערכת הכיפה הימית החדשה. כל אלו מקנים לסערי ה-6 יתרונות חסרי תקדים בתווך הימי. רוב מוחלט של מערכות הלחימה בספינות הן תוצרת כחול-לבן.


ספינת טילים מדגם סער 5

מהירות: 33 קשר

טילים: הרפון , טיל ים - אויר סטינגר

הגנה נגד טילים: טילי "ברק"

אמצעי תקיפת צוללות: מערכת סונאר לגילוי צוללות, טורפדו ופצצות עומק

כלי טיס: מסוק "עטלף"

ספינת הטילים מדגם סער 5 תוכננה ואופיינה על ידי זרוע הים כמענה הולם לדרישות העתיד. הן נכנסו לשירות מבצעי במהלך שנות ה-90 ומאז לוקחות חלק מרכזי במשימותיה של זרוע הים בזכות היותה כלי שיט רב משימתי המצויד במסוק,יכולות שטח, נ״מ (נגד מטוסים) ונגד צוללות וכושר הישרדות גבוה בתנאי ים מאתגרים. מערכות הנשק, הגילוי והשיבוש מקנות לספינות אלו יתרונות חסרי תקדים בקרבות הימיים ובקרבות המשולבים כאחד.


ספינת טילים מדגם סער 4.5

מהירות: 35 קשר.

חימוש טילים: תותח 76 מ"מ, 20 מ"מ, טילי הרפון, טיל ים- אויר סטינגר וטילים נגד טילים ״ברק״.

ספינות טילים אלו נכנסו לשירות מבצעי בשנות ה-80 וה-90, ומהוות דגם משופר לדגמי הסער 4. ספינות הסער 4.5 המכונות גם "ניריות", ידועות בכושר השרידות הגבוה במיוחד שלהן, בכוח אש משופר ובמערכות טכנולוגיות חדשניות המותאמות לשדה הקרב הימי המשתנה ללא הרף. ספינות מדגם סער 4.5 מיוצרות בארץ- כחול לבן.

 

משמאל: ספינת טילים מדגם סער 5 ומימין: ספינת טילים מדגם סער 4.5
משמאל: ספינת טילים מדגם סער 5 ומימין: ספינת טילים מדגם סער 4.5

 

כלי ביטחון שוטף

ספינת סיור מדגם דבורה

מהירות: 36 קשר

חימוש: נשקים אישיים, מטענים נגד שחיינים וצוללנים. מערכת ראיית לילה וזרקור. תותחי 20 מ"מ OERLIKON. תותח טייפון 25 מ"מ

רדאר: מכ"ם חיפוש

דחי: 47 טון

הדבורות הראשונות הצטרפו לזרוע הים כבר בשנות ה-80 ושימשו כגרסא משופרת של ספינות הדבור המיושנות. הן ארוכות מהדבור בשני מטרים ומהירותן גבוהה יותר. מאז ועד היום נקלטו בזרוע מספר דגמים חדישים יותר של דבורות כשהחדישה ביותר היא מדגם ״סופר דבורה סימן 3״, שהיא בעלת כושר תמרון טוב עוד יותר. הדבורות משמשות את זרוע הים במשימת ההגנה על הגבולות הימיים כשמהירותן הגבוהה ויכולת התמרון המדויקת שלהן מאפשרת להם להגיב להתראות לפעילות חבלנית עוינת במהירות וביעילות.


ספינת סיור מדגם ״סופר דבורה סימן 3״

מהירות: 45 קשר

חימוש: תותח טייפון 25 מ"מ, מקלע 0.5, שני מקלעי מאג 7.62 מ"מ, מכ"ם חיפוש, מערכת ראיית לילה וזרקור, תותח מים, נשקים אישיים ומטענים נגד שחיינים וצוללנים

דחי: כ 70 טון.

הסופר דבורה היא ספינת הסיור החדישה ביותר בזרוע הים. היא פותחה על ידי התעשיה האווירית במפעל רמת"א שנמצא בבאר שבע, בשיתוף פעולה מלא עם זרוע הים לשם התאמתן לצרכי הזרוע. בספינות שולבו חידושים טכנולוגיים רבים המקנים לה יתרונות מבצעיים משמעותיים. בין היתר, קיים שילוב של מהירות גבוהה ורציפה, של מעל 45 קשר (מעל 85 קמ"ש), יכולת תמרון בתנאי ים קשים, טווח משימה גדול, ויכולת נשיאת מגוון רחב של אמצעי לחימה ארוכי טווח ומדויקים, למשימות יום ולילה כאחד. ספינות הסופר דבורה מצטיינות ברמת אמינות המבטיחה זמינות מבצעית גבוהה.


 

 

ספינת סיור מדגם דבור

מהירות: כ-30 קשר

חימוש: נשקים אישיים, מטענים נגד שחיינים וצוללנים, מערכת ראיית לילה וזרקור תותחי אורליקון 20 מ"מ, פצצות עומק, מכ"ם חיפוש.

דחי: 39 טון.

בשנות ה-70 נבנו בישראל הדבורים לצורך ביצוע פעולות ביטחון שוטף. כלים אלו הגנו על גבולותיה הימיים של המדינה יומם וליל והשתתפו באין ספור פעולות מבצעיות. במהלך שנות ה-80 שופר כושר עמידותם של הכלים ונעשו מספר שינויים אשר הגבירו את כושר התמרון והמהירות שלהם. בשנים האחרונות, זרוע הים החלה להוציא את הדבורים משירות מבצעי ולהכניס במקומם ספינות חדשות מדגם דבורה.


ספינת סיור מדגם שלדג

מהירות: כ-46 קשרים

חימוש: מערכת טייפון עם תותח מיוצב 25 מ"מ, 2 מקלעי מאג 7.62 מ"מ, פצצות עומק, נק"ל ומערכות לחימה נוספות

דחי: 72 טון

פיתוח ספינות השלדג וייצורם החל בשנת 1987 במספנות ישראל. את השלדג מניעה מערכת ג'ט, המאפשרת תמרונים חדים על ידי הפניית הזרם לכיוונים שונים, בדומה למטוס סילון. כל זאת נעשה באמצעות שאיבת מים ובפליטתם בעוצמה רבה. בנוסף ליכולות התמרון והמהירות הגבוהה, לשלדגים יכולת לפעול בקרבה גבוהה לחוף במים הנחשבים לרדודים תוך צליחת מכשולים כמו רשתות דיג וחבלים. על גבי השלדג מותקנת מערכת ירי אוטומטית שיכולה לעקוב אחר מטרות מטווחים רחוקים ולפתוח בירי מדויק תוך כדי תנועה, במהירות גבוהה ובמגוון רחב של תנאי מזג אוויר.

 


ספינת סיור מדגם צרעה

מהירות: 40 קשר

חימוש: מא"ג, M16, מטענים נגד צוללים

מערכות גילוי: מכ"ם, אמצעי ראיית לילה, GPS, מצלמת יום ולילה

דחי: 3 טון

הצרעות הינם כלים מהירים מאוד ובעלי יכולת תמרון ייחודית העולה על כלי הבט"ש (ביטחון שוטף) האחרים. ייעודן העיקרי של הצרעות הוא אבטחת נמלים, אך בנוסף לכך הן מבצעות משימות נוספות כמו צלילות מיוחדות, ביצוע סיורי בט"ש, בידוק כלי שיט חריגים עוד. ביכולת הצרעות ליירט מטרות בקלות ולהגיע לטווחים קרובים לחוף, זאת בזכות יכולות התמרון וגודלה של הצרעה. את הצרעה מפעיל צוות קטן שנע בין ארבעה לחמישה לוחמים מיחידת סנפיר, והיא כלי הלחימה היחיד בזרוע הים עליו מפקד לוחם שהתקדם לתפקיד פיקוד ולא חובל.

 

צרעה
צרעה

  

צוללות

צוללת מדגם דולפין

מהירות: 20 קשר

חימוש: מערכות נשק מתקדמות, טילי טורפדו מערכות אלקטרוניות מתקדמות, סונארים ומכ״מים

בתחילת שנות האלפיים, החליטה זרוע הים הישראלית כי הדור הרביעי של הצוללות יפותח על פי תכנון כחול-לבן ועל פי צרכיה ודרישותיה המבצעיות של הזרוע. בשנת 1991, לאחר מלחמת המפרץ, פתחה הממשלה בדיונים עם ממשלת גרמניה ובליל ה-30 בינואר 1992 אישר הקנצלר דאז, הלמוט קוהל, חבילת סיוע צבאית שכללה בין היתר גם את שתי הצוללות הראשונות מדגם "דולפין". בתמיכתו של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, יצאו צוותים של זרוע הים הישראלית לגרמניה לפקח על הבנייה ולעבור הכשרות מתאימות לקראת הבאת הצוללות לארץ. צוללות הדולפין נחשבות גם בימים אלו לאחד מהדגמים המשוכללים ביותר בעולם כולו מאחר והן צוללות המונעות במנועי דיזל (חשמל). הצוללת נושאת מגוון רב של אמצעי חימוש וציוד מודיעין אלקטרוני המשמש את זרוע הים בעתות מלחמה ושגרה. צוללות זרוע הים לוקחות חלק במגוון רחב של משימות חשאיות ומסווגות לאורך כל ימי השנה.


צוללת מדגם דולפין AIP

מהירות: 20 קשר

חימוש: מערכות ירי, טורפדו מתתקדם, מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכות שליטה ובקרה ומערכות סונאר שונות

פרויקט הצוללות דולפין AIP החל באוגוסט 2006, כאשר הגיע הצוות הראשוני לגרמניה. הצוללות יוצרו במספנות HDW בקיל שבגרמניה. בחודש יוני 2014 נמסרה הצוללת הרביעית, אח"י תנין, לידי זרוע הים ומדינת ישראל וכשלושה חודשים לאחר מכן, הגיעה הצוללת לנמל חיפה. הצוללת החמישית, אח"י רהב, הגיעה לנמל חיפה בינואר 2016. צוללות הדולפין AIP מהוות שדרוג לצוללות הדולפין, שכן הן כוללות שיפורים ושכלולים במערכות הלחימה. דוגמה לאחד השיפורים הרבים הוא בהוספת חלק ייחודי בצוללת ובו תאי דלק המאפשרים שהות ארוכה יותר מתחת למים.

 

צוללת
צוללת

    

כלים מיוחדים

אוניות העזר

מהירות: 13 קשר

ציוד ייחודי: רובוט תת ימי למשימות איתור והצלה. אוניות העזר מבצעות פעילויות מורכבות בים בתחומים רבים ומגוונים ביניהם עבודות צלילה, ימאות, איתור וחילוץ.

על ספינות אלו מורכבים אמצעי איתור, גילוי וזיהוי תת מימיים ייחודיים באמצעותן האוניות מבצעות את מגוון משימותיהן. בנוסף אוניות העזר מבצעות ניסויים מורכבים לקליטת אמל״ח חדש לזרוע בשיתוף עם שאר כלי השיט. הכנסת אוניות העזר לשירות פעיל בזרוע הים, אפשרה ומאפשרת גמישות פעולה בתחומים רבים ומגוונים. כיום נותרה רק אוניית עזר אחת בשירות הזרוע- אח''י בת ים.


מורנה

מהירות: כ-75 קמ"ש

חימוש: 2 עמדות, קדמית ואחורית, המתאימות למקלע כבד או למקלע רימונים. מכ"ם ימי ומערכת איתור GPS.

המורנות הינן סירות פשיטה של הקומנדו הימי ומשמשות לפעילויות משולבות הן בעומק הים והן בקרבת החוף. בזכות המבנה הייחודי של המורנה ניתן להגיע אל מהירויות גבוהות ולבצע תמרונים חדים.


לברק

מהירות: 30 קשר

חימוש: אין דחי: 4.25 טון

לברק הוא כלי שיט המשוייך ליחידה למשימות תת מימיות (ילת"ם). הכלי מיועד למשימות שיט וצלילה ולכן גודלו קטן יחסית אך מרווח, מהיר ובעל דפנות מתפרקות. מטרת הכלי היא לאפשר לצוללים לרדת ולעלות בנוחות מהסירה תוך יכולת לשאת את כל משקל ציודם ולנוע בזריזות ממקום למקום.


גוררת

מהירות: 11 קשר

דחי: 148.8 טון

הגוררות אחראיות למשימות רבות, חלה מסיוע בכניסתן וביציאתן של כלי שיט גדולים, דרך עבודות תחזוקה של מצופים ומערכות ועד למניעת זיהומים. בשנים האחרונות החל בזרוע הים תהליך רכישה של גוררות מתקדמות על מנת לתת מענה הולם לריבוי המשימות. הגוררות הינן בעלות יכולות משודרגות, כאשר החדשות בהן בעלות מערכות הנעה מחודשות, מערכות בקרה וניווט מהמתקדמות בעולם ויכולות לבצע תמרון מיידי. בנוסף לכך, לגוררות אלו אפשרות לשהות בים למשך כשבוע ולבצע את עבודתן בצורה קלה יותר.

גוררת
גוררת

loading...