בהתבטאות יוצאת דופן בכיר בזרוע מדבר על ספינות הטילים החדשות שעתידות להצטרף לזרוע בסוף שנת 2019 ועל אתגרי הסביבה הימית שהופכת למרכזית יותר ויותר
70 אנשי צוות, 90 מטר אורך, מנחת למסוק, מערכות לחימה והגנה ייחודיות ויכולת להגיע לטווח של 2,500 מייל מהחוף. אלו הן רק חלק מהיכולות ומהמאפיינים שיהיו בספינות הטילים החדשות של זרוע הים שצפויות להגיע ארצה החל מסוף שנת 2019. המפרט המקיף נחשף היום לראשונה, כשבימים הקרובים צפויה להתחיל באופן רשמי בניית הספינה הראשונה במספנות "קיל" שבגרמניה. הספינות, מדגם "סער 6" צפויות לשמש מכפלת כוח משמעותית ליכולות השטח של שייטת ספינות הטילים. הן תוכננו במיוחד כדי להתמודד עם אתגרי הזירה הימית שהשתנתה לאין שיעור בשנים האחרונות ולענות על צרכי הזרוע.
בין היכולות הבולטות שיאפיינו את הספינות החדשות הן יכולת שהייה לאורך פרקי זמן ארוכים בים, מנחת למסוק מדגם "סי-הוק", מסוק חזק וגדול בעל טווח פעולה רחב יותר מהמסוקים הימיים הנמצאים בשירות כיום, אמצעים לגילוי מטרות בים ובאוויר, יכולות תקיפת שטח קרובה ורחוקה ומערכות נגד טילים ויירוט ירי תלול מסלול מבוססת מכ"ם אדיר. בין המערכות הרבות שיותקנו על הספינות יהיו כיפת ברזל ימית וטילי ברק 8 לצד מערכות לוחמה אלקטרונית, מכ"ם אדיר, מערכות הגנה בסייבר ועוד. כל אלו יאפשרו לסערי ה-6 להשתלב במגוון רב של משימות.
בשבועות הקרובים צפויה להתחיל בניית הספינות. עד כה נציגי זרוע הים, יחד עם נציגי המספנה הגרמנית עמלו על תכנון ועיצוב הספינה והתאמתה לדרישות ולמערכות שיותקנו עליה. במקביל לפרסום הנתונים, הקצין הבכיר העניק סקירה בנוגע למשימות זרוע הים ואתגרי העתיד. האתגר המרכזי על הפרק הוא סוגיית ההגנה על הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בים. בשנת 2013 הדרג המדיני הטיל על זרוע הים את האחריות להגן על מרחב המים הכלכליים של מדינת ישראל, ובהם אסדות הגז. מאז ועד היום זרוע הים החלה בתהליכים לחיזוק מערך כלי השטח כשסערי ה-6 נמצאו ככלי השיט המתאים ביותר למילוי משימה זאת.
שטח המים הכלכליים כפול משטחה היבשתי של ישראל ועל כן הוא טומן בחובו אתגרים רבים ומורכבים. ספינות הטילים החדשות יכולות להפליג לטווחים ארוכים ולשהות בים לאורך זמן, דבר שיאפשר יצירת טבעת הגנה רציפה ואיכותית יותר בשטח המים הכלכליים. "בשגרה תהיה תמיד ספינה אחת מדגם סער 6 שתסייר במרחב המים הכלכליים ואחת שתהיה בכוננות לכל אירוע שעלול להתפתח", הסביר קצין בכיר בזרוע. "בחירום נפרוס ספינה ליד כל אסדה, בדיוק כמו שפורסים מערכות כיפת ברזל. מהרגע שנבין שיש איום משמעותי, נפזר את כל ספינות הסער 6, המצויידות במערכת כיפת ימית".
כיום מעל 60% מהחשמל המופק במדינת ישראל מקורו מבארות הגז הטבעי שבשטח המים הכלכליים של ישראל. תלות זו צפויה לעלות ל-75% עד שנת 2020. מדינת ישראל עוברת מהפך בתחום האנרגיה. עם זאת, ככל שהתלות באסדות גדלה, משימת ההגנה על המים הכלכליים ועל הנכסים האסטרטגיים הופכת לחשובה יותר ויותר. כיום משימה זו מוגדרת ראשונה במעלה לביטחונה הלאומי ולרציפות התפקודית של מדינת ישראל. לפגיעה באסדות פוטנציאל לפגוע במשק הישראלי לכן, להצלחתה של זרוע הים במשימת ההגנה על הנכסים חשיבות יוצאת דופן ולצורך כך מופנים משאבים רבים. לצד ההגנה על האסדות גם להגנה על נתיבי השיט חשיבות רבה ביותר שכן הרוב המוחלט של הכלכלה הישראלית תלוי בייבוא וייצוא של סחורות דרך הים.
על מנת להבטיח יכולת הגנה מיטבית על הנכסים האסטרטגיים ועל נתיבי השיט, זרוע הים נמצאת בעיצומם של תהליכים נרחבים ומקיפים בתחום בניין הכוח, ביניהם כאמור ספינות המגן, שידעו לספק הגנה רציפה, איכותית ומיטבית כנגד כלל האיומים. "במקביל לתהליך ההתפתחות של זרוע הים בתחום בניין הכוח, גם מרחב המים הכלכליים ממשיך להתפתח", מסביר הקצין הבכיר. "כרגע יש לנו שני אתרים מרכזיים להגן עליהם, ולכן כמות הכלים מספיקה גם להגנה על המים כלכליים וגם להגנה על נתיבי השיט. כשנצטרך להגן על אתרים נוספים שיתפתחו במהלך השנים, אנחנו נצטרך לשמר לעצמנו את יכולת התמרון. המטרה שלנו היא להשיג עליונות ימית בכל עת ולהפוך את מרחב המים הכלכליים למרחב מאפשר. ההרתעה שלנו עושה עבודה מצוינת אבל זה לא אומר שאנחנו יכולים לעצום אפילו לשנייה את העיניים. סערי ה-6 הם הכרח, הלוואי שהייתה לנו ספינת סער 6 בים כבר עכשיו. הספינה מתאימה לצרכים שלנו ובאמצעותה נביא ביטחון למדינת ישראל", סיכם.
עוד כתבות בנושא
